התנהגות בריאותית, רפואה מונעת, גילוי מוקדם ופנייה של נשים מהגרות ויוצאות אתיופיה בישראל לשירותי בריאות האישה

Transcription

1 התנהגות בריאותית, רפואה מונעת, גילוי מוקדם ופנייה של נשים מהגרות ויוצאות אתיופיה בישראל לשירותי בריאות האישה תקציר: מהגרים נבדלים במאפייני התחלואה והתמותה שלהם לעומת אוכלוסייה שאינה מהגרת, כמו גם במאפייני צריכת שירותי הבריאות ורפואה מונעת העומדים לרשותם. עם שהותם המתמשכת במדינה הקולטת משתנה תמונת התחלואה והתמותה של המהגרים, ומקבלת מאפיינים שבחלקם דומים לדפוסים המקומיים - שינוי המיוחס לתהליך האקולטורציה.(Acculturation) נשים מהגרות מבצעות פעמים רבות מעקב הריון חלקי או לקוי ומגיעות למעקב בשלבי הריון מתקדמים יחסית, הן משתמשות פחות באמצעי מניעה ועוברות יותר הפסקות הריון באופן יחסי לשיעורן באוכלוסייה. הן עוברות פחות בדיקות סקירה לאיתור סרטן, מאובחנות בשלבים מאוחרים יחסית, וסיכויי ההחלמה וההישרדות שלהן פחות טובים. הגורמים המאפשרים והחסמים הקשורים להתנהגות בריאותית של מהגרות ולשינויים החלים בה כוללים: תפיסות ואמונות תרבותיות, ותק במדינה הקולטת ורמת אקולטורציה, מחסומים לשוניים, נגישות השירותים, קשר עם הרופא הראשוני, עומס תפקידים, ידע ומודעות. יוצאות אתיופיה בישראל הן חלק מקהילה שעברה עם העלייה לארץ מעבר חד בכל מימדי החיים. מימצאי מחקרים מצביעים על תמונת בריאות והתנהגות בריאותית של יוצאות אתיופיה המאפיינת נשים מהגרות. עם השנים, חל שינוי בדפוסי הילודה של יוצאות אתיופיה, כשהוותיקות מתקרבות לשיעורי הילודה של האוכלוסיה היהודית בישראל. המידע אודות שימוש באמצעי מניעה לוקה בחסר; שיעור הפסקות ההריון בקרב יוצאות אתיופיה גבוה פי ארבעה לעומת שיעור הפסקות ההריון בקרב יהודיות ילידות ישראל. שיעור הפנייה לבדיקות לגילוי מוקדם ורפואה מונעת נמוך יותר בהשוואה לוותיקות. נשים יוצאות אתיופיה מסתמנות כקבוצה בסיכון גבוה בכל הנוגע לבריאותן. הבנת הגורמים לדפוסי ההתנהגות של נשים יוצאות אתיופיה בתחום בריאות האישה, השינויים החלים בדפוסים אלה עם הוותק בישראל, וזיהוי החסמים לנגישות לשירותים - כל אלה יסייעו בתכנון שירותים שיהיו מותאמי תרבות וצרכים ליוצאות אתיופיה, ובפיתוח תוכניות לקידום בריאותן. ניבי דיין פסח שורצמן המחלקה לרפואת המשפחה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע ר' מאמר מערכת של רוני שטרקשל בעמוד 28 אקולטורציה; בריאות נשים מהגרות; יוצאות אתיופיה בישראל; חסמים לשירותי בריאות..Acculturation; Immigrants; Women health; Ethiopian women in Israel; Barriers to health services מילות מפתח: :KEY WORDS הקדמה על פי הערכות ארגון ההגירה הבינלאומי, במהלך העשור שהחל בשנת 2000, עלה מספר המהגרים בעולם מ 150 מיליון ל 214 מיליון ]1[. מהגרים נבדלים במאפייני התחלואה והתמותה שלהם לעומת אוכלוסייה שאינה מהגרת. המחקר בתחום התפתח בארה"ב, בעיקר לגבי מהגרים היספנים, ועם התגברות גלי ההגירה בעולם וריבוי המימצאים על פערי בריאות בין מהגרים לשאינם מהגרים, מתרחב המחקר לאוכלוסיות נוספות בארה"ב )אסיאתים, אפריקאים, ערבים(, בקנדה, באירופה ובמדינות יעד נוספות ]2[. המונח ]3[ Healthy immigrant effect מבטא תופעה שכיחה, שבה בריאות המהגר מיד לאחר ההגירה היא באופן בסיסי טובה יותר בהשוואה לאוכלוסיה המקומית, אולם מתדרדרת עם חלוף השנים במדינת ההגירה, וכך היתרון הבריאותי של המהגרים הולך ונעלם. את השינויים החלים בתמונת הבריאות וההתנהגות הבריאותית של מהגרים ניתן ליחס לתהליך האקולטורציה,(Acculturation) שבו מהגרים מאמצים גישות, ערכים, מנהגים, אמונות והתנהגויות של התרבות החדשה ]4[. אקולטורציה בהקשר לבריאות היא תחום חדש יחסית הנמצא בתהליך התפתחות מואץ בשנים האחרונות, לנוכח התעצמות תופעת ההגירה. ריבוי המחקרים הנוגעים לפערים במדדי בריאות בין מהגרים לאוכלוסיה ותיקה במדינות שונות, מקורו בניסיון לעמוד על ההשפעה שיש לתהליך האקולטורציה של פרטים וקהילות מהגרים על בריאותם ]4[. בריאות נשים מהגרות בספרות העוסקת בבריאות נשים מהגרות, יש עיסוק רב בתחלואה ובפנייה לשירותי רפואה מונעת עקב מחלות סרטן "נשיות" )בעיקר סרטן השד וסרטן צוואר הרחם(. בנוסף, עוסקת הספרות במעגל החיים של האישה - הריון ולידה, תכנון משפחה, גיל חדילת אורח 34

2 סקירות הרפואה כרך 152 חוב' 1 ינואר )"גיל המעבר"( וכדומה. מחלות סרטן "נשיות" בקרב מהגרות: נתונים שהתקבלו ממחקרים מצביעים על כך שמהגרות לטיניות ואסיאתיות מתת קבוצות אתניות שונות - הן בארה"ב והן בקנדה - עוברות פחות בדיקות ממוגרפיה ובדיקות משטח צוואר הרחם לעומת ותיקות ]6,5[. בארה"ב, מאובחנות פחות נשים מהגרות בסרטן השד ובסרטן צוואר הרחם, בהשוואה לנשים ילידות ארה"ב ]6[. יחד עם זאת, ההתנהגות הבריאותית שלהן בכל הנוגע למניעה וטיפול מסכנת אותן מבחינת החלמה ממחלות אלה והישרדות. כך לדוגמה, תמותת נשים היספניות המאובחנות באותו גיל ובאותו שלב מחלה כמו של נשים לא היספאניות, גבוהה ב 20% מאלה האחרונות. שימוש לא מיטבי בשירותי בריאות, היעדר מעקב קבוע ומיעוט יחסי של ביצוע בדיקות מונעות, אבחון מאוחר והיענות חלקית לטיפול הרפואי - כל אלה מסבירים חלק מההבדלים בתמונת הבריאות של נשים מהגרות בנוגע למחלות סרטן. במחקרים רבים שנערכו בארה"ב, באוסטרליה, בקנדה ואף בישראל ]8,7[ נמצא, כי השתייכות למיעוט אתני מהווה חסם מרכזי לפנייה לבדיקת ממוגרפיה. נמצא, כי הוותק במדינה הוא אחד המשתנים הקשורים לפנייה לבדיקות ממוגרפיה, בדיקות שד על ידי רופא ובדיקת משטח צוואר הרחם ]9[. בריאות במעגל החיים בקרב מהגרות: תוצאות מחקרים שונים מצביעות על טווחי קשר שונים בין הגירה לבין פנייה לשירותי מעקב הריון - היעדר הבדלים בולטים בין מהגרות ולא מהגרות בפינלנד ]10[, התחלה מאוחרת והיענות חלקית למעקב הריון בעשר מדינות באירופה ובארה"ב ]12,11[. במחקר בקרב מהגרות ממוצא מקסיקני בקליפורניה נמצא כי הדור הראשון פנה באופן חלקי לשירותי מעקב הריון, ואילו הדור השני מתנהג באופן יותר דומה למקומיות ]13[. דפוסי השימוש באמצעי מניעה שונים בין מהגרות ולא מהגרות ]14[: במחקר שנערך בקרב מקסיקניות בארה"ב ]15[, נתונים כמו היות המהגרת דור ראשון או שני להגירה, וכן גיל בעת ההגירה, נמצאו כמשתנה מנבא שימוש באמצעי מניעה. הדור הראשון להגירה, בעיקר אלה ללא ילדים, ממעט להשתמש באמצעי מניעה, כשאחד ההסברים לכך הוא אי היכרות עם מערכת הבריאות, ואילו הדור השני למהגרות ממקסיקו משתמש באמצעי מניעה בדפוסים דומים לאלה המוכרים בארה"ב. עוד נמצא, כי נשים ממוצא היספאני יודעות פחות על אמצעי מניעה, משתמשות פחות באמצעי מניעה, לעומת נשים לבנות, מעדיפות לקבל זריקה למניעת הריון לעומת נשים לבנות המעדיפות ליטול גלולות למניעת הריון ]15[. במספר מחקרים, ביניהם מדנמרק ]16[ וספרד ]17[, נמצא כי מהגרות עוברות הפסקות הריון בשיעורים גבוהים משיעורן באוכלוסיה. בספרד, לדוגמה, שיעור הפסקות ההריון של מהגרות ממדינות מתפתחות היה 25 לאלף נפש לעומת תשעה לאלף נפש בקרב המקומיות ]17[. גורמים מאפשרים וחסמים לפנייה לשירותי בריאות בספרות שהתפרסמה על פערים בבריאות ועל ההבדלים בפנייה לשירותי בריאות בין מהגרים ללא מהגרים, קיימת הבחנה בין גורמים מאפשרים או מעודדים (Facilitators) פנייה לשירותים, לבין חסמים Obstacles) (Barriers, לפנייה לשירותי בריאות. גורמים הקשורים לנשים המהגרות כתפיסות ואמונות בריאותיות בכל הנוגע למין, מיניות ובריאות מינית: תפיסה מסורתית הקושרת בריאות וחולי בהתנהגות, בכוחות הטבע, ביחסים של אדם עם סביבתו החברתית, ואמונה במערכת של שכר ועונש, שכיחים בהסברים של הנשים להתנהגותן ]18,2[. פטליזם כלפי תוצאות הריון או מחלות סרטן, אמונה ש"הכול בידי אלוהים", והתפיסה התרבותית שבהיעדר תסמין אין מחלה, מהווים אף הם חסם לפנייה לבדיקות מונעות ]18[. מוסכמות חברתיות: איסורים )Taboos( תרבותיים סביב מין, איסור לשוחח על נושאי מין ומיניות במשפחה, קושי לדבר על מחלות סרטן ואמונות הקושרות בין התנהגות מינית לסרטן - כל אלה מהווים חסם לקבלת הדרכה ולשימוש באמצעי מניעה, בעיקר בקרב צעירות, ולפנייה לבדיקות לאיתור מוקדם של סרטן שד וסרטן צוואר הרחם ]18,2[. ידע והשכלה: ידע מועט בקרב מהגרות בהשוואה לשאר האוכלוסייה על מניעה, איתור וטיפול בסרטן שד וצוואר הרחם, חוסר ידע על סיכויי ההחלמה במצבים של איתור מוקדם, והעמדה של אי הנחיצות של בדיקה למשטח צוואר הרחם - כל אלה נמצאו קשורים לשיעור פנייה נמוך לשירותי רפואה מונעת סרטן ]5,2[. במחקר אחר נמצא, כי רמת ההשכלה קשורה לידע על בדיקת משטח צוואר לאיתור מוקדם של סרטן צוואר הרחם, וכי קיים קשר חיובי בין רמת השכלה וידע לבין ביצוע בדיקה זו בקרב אוכלוסיות מהגרים שונות בקנדה ]19[. באשר לאמצעי מניעה, נמצא בדנמרק כי היעדר ידע קשור לאומדן הסיכון להפסקות הריון בקרב מהגרות ]16[. שפה ותקשורת: קשיי שפה וחשש של מהגרות כי לא יצליחו להסביר לרופא מה מטריד אותן, לא רק בהיבט השפה, אלא אף בהקשר לסביבתן התרבותית, גורמים להן להימנע מלפנות לרופאים מערביים בכל הקשור לבריאות מינית ופוריות ]18[. עומס תפקידים: ריבוי ועומס תפקידים תובעניים במשפחה ובעבודה מאפיינים את הנשים המהגרות. כתוצאה מעומס זה, הצרכים הבריאותיים שלהן נמצאים בתחתית סדר העדיפויות, והוא הגורם לאי הגעה לטיפול, לבדיקות רפואיות ולבדיקות מונעות ]2[. גורמים הקשורים לנותני השירות ולמערכת: גישת הרופא והצוות הרפואי כלפי המטופלות וחסמים מערכתיים ההתנהגות הבריאותית של יוצאות אתיופיה בישראל דומה במאפייניה לזו של נשים מהגרות בעולם. על פי תמונת המצב ונסיבות החיים, מסתמנות נשים יוצאות אתיופיה כקבוצה בסיכון גבוה בכל הנוגע לבריאותן. הבנת דפוסי ההתנהגות הבריאותית של יוצאות אתיופיה והחסמים לניצול מיטבי של שירותי הבריאות, יסייעו בפיתוח שירותים מותאמי תרבות ותוכניות לקידום בריאות, ובאמצעותם ניתן יהיה להפחית את הסיכון הבריאותי של נשים אלה. קשר עם הרופא הראשוני ומערכת הבריאות: הרופא הראשוני ממלא תפקיד מרכזי בבדיקות, טיפול ומניעה בתחום בריאות האשה. בסקירת מחקרים בקנדה נמצא, כי הפנייה והמלצה של הרופא הראשוני מהוות גורמים מאפשרים הקשורים לביצוע בדיקות שד בקרב מהגרות ]7[. במחקר נוסף בקנדה נמצא בדומה, כי יחסי הגומלין של האישה עם מערכת הבריאות, המלצת הרופא והטיה של המערכת, יכולים להוות גורמים מתווכים לפנייה או לאי פנייה של מהגרות לבדיקת משטח צוואר הרחם ]5[. בהקשר זה נמצא, כי אנשי צוות המטפלים במהגרות מסומליה מראש אינם מפנים אותן לסוגים שונים של בדיקות, מתוך הנחה שהאישה לא תבין את ההסברים ולא תיישם את ההמלצות הרפואיות ]18[. חסמים מערכתיים: מעבר להבדלים בתפיסות הבריאותיות והקשר עם הרופא הראשוני, הרי שחסמים מערכתיים כמו נגישות

3 השירותים, זימון תורים, שפה, עלויות של בדיקה, המתנה לתורים וכד', מהווים פעמים רבות גורם מעכב לטיפול מיטבי ]13,7[. בספרות יש עיסוק רב בכל הנוגע להיעדר ביטוח רפואי לאוכלוסיות מהגרים, כחסם מהותי בנגישות לשירותי בריאות. בישראל, בשל חוק ביטוח הבריאות הממלכתי, הבעיה פחותה, אולם עדיין כשמדובר באוכלוסיות מצוקה, התשלומים לבדיקות מהווים נטל. יוצאות אתיופיה בישראל בריאות הנשים באתיופיה: ההגירה לישראל הייתה עבור יוצאי אתיופיה מעבר חד בכל מימדי החיים. מורכבות הקשר של יוצאי אתיופיה עם נותני שירותי הבריאות דומה באפיוניה לזו המתוארת בספרות על מהגרים. הגורמים לאי ההבנות והתסכולים הרבים למקבלי השירות - המהגרות, ולנותני השירות - הצוות הרפואי, רבים ומגוונים: מעבר ממדינה שכמעט אין בה שירותי בריאות מערביים למדינה מפותחת ומתקדמת; טיפול במדינת המוצא שנעשה בעיקרו על ידי מרפאים מסורתיים; תפיסת הבריאות המסורתית של המהגרים; התמודדות המהגרים עם שירותי בריאות הניתנים במתכונת מערבית ועם תפיסת בריאות ביו רפואית. גיל הנישואין הנמוך של הנשים באתיופיה: עד הגיען לגיל 20 שנה נישאות כ 80% מהנשים. יתרה מכך, באזורים הכפריים, משם הגיעו מרבית העולים מאתיופיה, גיל הנישואים הוא הנמוך ביותר ועומד על 14.2 שנה בממוצע ]20[. שיעור הילודה באתיופיה נמצא במגמת ירידה, מ 6.4 לידות לאישה בשנת 1990 ל 5.4 לידות לאישה בשנת 2005, כאשר שיעורי הילודה הגבוהים ביותר הם באזורים הכפריים. יתרה מזו, גיל תחילת קיום יחסי מין באתיופיה מזוהה עם גיל הנישואין. מרבית הנשים באתיופיה אינן עוברות כל טיפול או מעקב הריון, ואלה הנמצאות תחת מעקב הריון כלשהו )28%(, מתחילות אותו בשלב מתקדם יחסית של ההריון ]20[. 94% מהלידות באתיופיה מתרחשות בבית, וברוב הלידות )61%( נמצאת עם היולדת קרובת משפחה או מכרה. השימוש באמצעי מניעה באתיופיה שולש ב 15 השנים בין , ועומד כיום על 15%. הסיבה העיקרית לכך היא הכניסה לשוק של אמצעי מניעה מודרניים, אשר השימוש בהם הוכפל במהלך חמש שנים בין ]20[ מכלל הנשים הנשואות באתיופיה, 10% מקבלות זריקה למניעת הריון. אמצעי מניעה זה הופך פופולארי באתיופיה, והשימוש בו עלה באופן ניכר מ 3% מהנשים הנשואות בשנת 2000 ל 10% מהנשואות בשנת אמצעי מניעה נפוץ נוסף הוא הגלולה למניעת הריון ואחריו הקונדום ]20[. באתיופיה אין נתונים רשמיים של הפסקות הריון, אולם על פי אומדן, שיעור הפסקות ההריון בשנת 2008 עמד על 23 לכל 1,000 נשים בגילים שנים, ופחות משליש מהן בוצעו באופן חוקי ]21[. בריאות נשים יוצאות אתיופיה בישראל: האוכלוסייה האתיופית בישראל מנתה בסוף שנת 2009 למעלה מ 116,000 נפש ]22[. זוהי אוכלוסייה צעירה בהשוואה לאוכלוסייה היהודית הלא אתיופית ]22[. שיעור המשפחות החד הוריות בקרב יוצאי אתיופיה גבוה במיוחד ועומד על כ 27%, יותר מפי שניים משיעור המשפחות החד הוריות הכללי בישראל ]22[. גיל הנישואין של יוצאות אתיופיה עולה בהתמדה, כאשר נכון לשנת 2006 עד גיל 19 שנה נישאות רק 1.2% מהנשים, ולמעלה ממחצית הנשים נישאות בין הגילים שנה ]23[. נשים יוצאות אתיופיה סובלות מאלימות במשפחה; רצח נשים יוצאות אתיופיה גבוה פי 21 ביחס לשיעורן באוכלוסיה ]24[, ופעמים רבות הרוצח הוא בן הזוג. קיים מידע חלקי בלבד אודות בריאותן והתנהגותן בתחום בריאות האישה, אשר מובא להלן: דפוסי ילודה - בישראל משתנים דפוסי הילודה של יוצאות אתיופיה, כאשר הוותיקות יותר מתקרבות לשיעור הילודה של האוכלוסיה היהודית, ובקרב הפחות ותיקות קיים עדיין פער, אך עם מגמת ירידה מתמדת בשיעורי הפוריות של האישה. כך, שיעור הילודה לאישה ירד מ 4.60 בשנת 1996 ל 3.85 בשנת ירידה של 16% בארבע שנים ]25[. גם גיל ההולדה עולה בישראל ככל שעולה הוותק ]23[. נכון לשנת 2006, השתווה שיעור הפוריות של הנשים ממגזר יוצאי אתיופיה לאלו של כלל האוכלוסייה היהודית ]23[. דפוס זה של שינוי תואם תיאורים של התנהגות ילודה של מהגרים במדינות אחרות ]25[. הריון ולידה - עם העלייה לישראל, חל שינוי חד ומעבר מלא ללידות בבתי חולים ]25[. כחלק מתהליך האקולטורציה, חלים כפי הנראה עם השנים שינויים בהתנהגות נשים הרות ממוצא אתיופי בכל הנוגע לביצוע מעקב הריון ולהיענות להמלצות הרפואיות בהריון, אולם אין מידע מסודר על כך. אי הגעה לבדיקות מעקב הריון, ואי נטילת ויטמינים ותוספים אחרים המומלצים בהריון, הוסברו במחקר משנות ה- 90 בתפיסה שאין להתערב בתהליך הטבעי, ושתוצאות ההריון והלידה הן לפי רצון האל, ולפי תזונה טבעית ובריאה ]25[. תוצאות ההריון לפי תפיסת הנחקרות באותו מחקר מבוססות על אמונה של שכר ועונש על התנהגות האישה, ולכן גם לגביהן אין להתערב בתהליך הטבעי. אמצעי מניעה והפסקות הריון - המידע אודות שימוש באמצעי מניעה בקרב יוצאות אתיופיה בישראל לוקה בחסר. קיימות עדויות של ארגונים חברתיים על שימוש גבוה בדפופרוורה באוכלוסייה זו לעומת יתר האוכלוסייה ]26[, אשר יש להתייחס אליהן על רקע העלייה בשיעורי השימוש באמצעי זה באתיופיה בשנים האחרונות ]20[. תופעה מדאיגה היא שיעור הפסקות הריון בין יוצאות אתיופיה. בשנת 2007 בוצעו 41 הפסקות הריון ל 1,000 נפש מיוצאות אתיופיה. שיעור זה גבוה פי ארבעה משיעור הפסקות ההריון בקרב יהודיות ילידות ישראל ]27[. בעיבוד נתונים של פניות לוועדות להפסקות הריון בקרב צעירות יוצאות אתיופיה ]28[, נמצא קשר בין ותק בישראל לשיעור הפניות. כך, קבוצת הוותיקות יחסית )ילידות הארץ ממוצא אתיופי( דומה יותר בהתנהגותן לישראליות האחרות לעומת ילידות אתיופיה. בנוסף נמצא, כי בגילים שנים יש פחות פניות להפסקות הריון בקרב ילידות הארץ ממוצא אתיופי לעומת ילידות אתיופיה, תופעה שאינה קיימת בגילים שנים ]28[. משקל יתר, צפיפות העצם, גיל חדילת אורח וצריכת שירותים - יוצאות אתיופיה מפתחות עם הוותק בארץ משקל עודף והשמנת יתר, המגיעים לרמות של האוכלוסייה הוותיקה ]29[. במחקר שנערך בקרב יוצאות אתיופיה בגילים שנה, נמצא כי לאחר 14 שנות ותק, 42% מהנשים פיתחו משקל עודף או השמנת יתר אשר בלטו עם העלייה בגיל. נתוני מחקר מרמזים על סיכון לאוסטיאופורוזיס בקרב יוצאות אתיופיה, ובצד זאת על ביצוע נמוך יחסית של בדיקות צפיפות עצם. בבדיקות צפיפות עצם מקובלות בקרב 181 נשים ילידות אתיופיה בישראל מעל גיל 25 שנים, ובקרב נשים ילידות הארץ תושבות קיבוץ ]30[ אובחנו 38.7% מיוצאות אתיופיה עם אוסטאופרוזיס לעומת 5.2% מקרב ילידות הארץ. בסקר שנערך בבאר שבע ]8[ נמצא, כי רק 8% מיוצאות אתיופיה בגילים שנה הופנו לבדיקת צפיפות עצם, לעומת 48% מאלה שאינן יוצאות אתיופיה. כמו כן נמצא באותו סקר ]8[ כי נשים ממוצא אתיופי בגיל חדילת אורח עברו הרבה פחות בדיקות שד לעומת נשים אחרות: רק 16% מיוצאות אתיופיה בגילים שנה עברו בדיקת שד על ידי רופא לעומת 54% מאלה שאינן מיוצאות אתיופיה. מעדויות בשטח ומהמעט שנמצא עד כה במחקר, נלמד כי שיעור הפונות מקרב יוצאות אתיופיה לשירותי בריאות האישה, נמוך בהשוואה לנשים מקבוצות אחרות באוכלוסיה. 36

4 כך לדוגמא, באותו סקר ]8[ שנערך בשלוש מירפאות ראשוניות בבאר שבע בקרב נשים בגילים שנה, דיווחו 65% מיוצאות אתיופיה כי מעולם לא ביקרו אצל רופא נשים, בהשוואה ל 30% מהנשים שאינן יוצאות אתיופיה שדיווחו כי מעולם לא ביקרו אצל רופא נשים. לסיכום התנהגות בריאותית ופנייה לשירותי בריאות האישה, רפואה מונעת וגילוי מוקדם בקרב נשים יוצאות אתיופיה בישראל, מהווים מקרה בוחן בהקשר של חקר בריאות מהגרים בכלל וחקר בריאות נשים מהגרות בפרט. יוצאות אתיופיה בישראל הן חלק מקהילה שעברה עם העלייה לארץ מעבר חד בכל מימדי החיים, הנותן את ביטויו בשוליות חברתית, שבר במבנה הקהילתי והמשפחתי ותופעות של אלימות במשפחה. מחקרים בנושא בריאותן של יוצאות אתיופיה אינם רבים, והם נותנים תמונה חלקית למדי על מצב הבריאות של הנשים. ממימצאי המחקרים, מצטיירת תמונת בריאות והתנהגות בריאותית המאפיינת נשים מהגרות, כפי שמדווח בספרות. תמונת המצב ונסיבות החיים, פיסות מידע ורושם מצטבר, מעלים כי אוכלוסיית הנשים יוצאות אתיופיה מסתמנת כקבוצה בעלת סיכון גבוה בכל הנוגע לתחום בריאות האישה. עד כה לא נערכה עבודה מקיפה שנבדק בה לעומק הנושא אחרי שנים של שהותן בישראל. הבנת דפוסי ההתנהגות והגורמים לדפוסי ההתנהגות של נשים יוצאות אתיופיה בתחום בריאות האשה, השינויים החלים בדפוסים אלה עם הוותק בישראל, וזיהוי החסמים לנגישות הנשים לשירותים - כל אלה יסייעו בתכנון שירותים שיהיו מותאמי תרבות וצרכים ליוצאות אתיופיה, ובפיתוח תוכניות לקידום בריאותן. על ידי התאמת השירותים לצורכי האוכלוסייה ניתן יהיה להגביר את השימוש בהם, וכך לשפר את מצבן הבריאותי של הנשים ולהקטין את מידת הסיכון שאליו הן חשופות. מחבר מכותב: פסח שורצמן המחלקה לרפואת משפחה היחידה לשיכוך כאב וטיפול פליאטיבי אוניברסיטת בן גוריון בנגב, ת.ד. 653, באר שבע טלפון: פקס: דוא"ל: spesah@bgu.ac.il ביבליוגרפיה 1. IOM. int/jahia/jahia/aboutmigration/facts-andfigures/lang/en Gany FM, Herrera AP, Avallone M & Changrani J, Attitudes, Knowledge, and Health-Seeking Behaviors of Five Immigrant Minority Communities in the Prevention and Screening of Cancer: A Focus Group Approach. Ethn Health, 2006, 02; 11: McDonald JT &Kennedy S, Insights into the healthy immigrant effect': health status and health service use of immigrants to Canada. Soc Sci Med, 2004; 59: Thomson MD & Hoffman- Goetz L, Defining and measuring acculturation: a systematic review of public health studies with Hispanic populations in the United States. Soc Sci Med, 2009; 69: Xiong H, Murphy M, Mathews M & al, Cervical cancer screening among Asian Canadian immigrant and nonimmigrant women. Am J Health Behav, 2010;34: McDonald JT & Neily J, Race, immigrant status, and cancer among women in the United States. J Immigr Minor Health, 2011; 13: Hanson K, Montgomery P, Bakker D & Conlon M, Factors influencing mammography participation in Canada: an integrative review of the literature. Curr Oncol, 2009; 16: Tandeter H, Masandilov I, Kemerly I & Biderman A, Ethnic differences in preventive medicine: the example of Jewish Ethiopian women in Israel. Isr Med Assoc J, 2007; 9: Brown WM, Consedine NS & Magai C, Time spent in the United States and breast cancer screening behaviors among ethnically diverse immigrant women: evidence for acculturation? J Immigr Minor Health, 2006; 8: Malin M & Gissler M, Maternal care and birth outcomes among ethnic minority women in Finland. BMC Public Health, 2009; 9: Alderliesten ME, Vrijkotte TG, van der Wal MF & Bonsel GJ, Late start of antenatal care among ethnic minorities in a large cohort of pregnant women. BJOG, 2007;114: Delvaux T, Buekens P, Godin I & Boutsen M, Barriers to prenatal care in Europe. Am J Prev Med, 2001;21: Bengiamin MI, Capitman JA & Ruwe MB, Disparities in initiation and adherence to prenatal care: impact of insurance, race-ethnicity and nativity. Matern Child Health J, 2010; 14: Garces-Palacio IC, Altarac M & Scarinci IC, Contraceptive knowledge and use among low-income Hispanic immigrant women and non-hispanic women. Contraception April, 2008; 77: Wilson E, Differences in Contraceptive Use Across Generations of Migration Among Women of Mexican Origin. Maternal & Child Health Journal, 2009;13: Rasch V, Knudsen LB, Gammeltoft T & al, Contraceptive attitudes and contraceptive failure among women requesting induced abortion in Denmark. Hum Reprod, 2007;22: Malmusi D & Perez G, Induced abortion in immigrant women in a urban setting. Gac Sanit, 2009; 23 (Suppl 1): Pavlish CL, Noor S & Brandt J, Somali immigrant women and the American health care system: discordant beliefs, divergent expectations, and silent worries. Soc Sci Med, 2010; 71: Gupta A, Kumar A & Stewart DE, Cervical cancer screening among South Asian women in Canada: the role of education and acculturation. Health Care Women Int, 2002;23: Central Statistical Agency and ORC Macro. Ethiopia Demographic and Health Survey Addis Ababa and Calverton, MD: Central Statistical Agency and ORC Macro, Singh S, Fetters T, Gebreselassie H & al, The Estimated Incidence of Induced Abortion In Ethiopia,

5 International Perspectives on Sexual & Reproductive Health, 2010; 36: The Ethiopian Community in Israel. Press Release. Central Bureau of Statistics. Nov. 3, The Ethiopian Population in Israel: Demographic Charateristics, Central Bureau of Statistics. Publication no Sela-Shayovitz R, The role of ethnicity and context: intimate femicide rates among social groups in Israeli society. Violence Against Women, 2010; 16: Nahmias P, Fertility behaviour of recent immigrants to Israel: A comparative analysis of immigrants from Ethiopia and the former Soviet Union. Demographic Res, 2004; 10: Eyal H, Depo Provera - A contraceptive method given via injection. A report on its prescription policy among women of the Ethiopian community in Israel. Isha L'Isha, Induced Abortions by Law Ministry of Health, Israel Baynesan F, Feldman B & Shtarkshall RA, Rates and Trends of Induced Abortions among Young Single Ethiopian Origin Women Aged Between HaRefuah, 150;2: Regev-Tobias H, Reifen R, Endevelt R & al, Dietary acculturation and increasing rates of obesity in Ethiopian women living in Israel. Nutrition. In Press, Corrected Proof, Available online 18 July, Peled R, Dahan D, Endevelt R & Shahar DR, Osteoporosis among Ethiopian immigrant women: a risk analysis. Arch Osteoporos, 2007; 2:45-52.